פרסומים אודותינו
שיחה צפופה - והפעם עם יפעת מן / טלי נחשון דג, נועה בריינר
צילום: טלי נחשון דג
בשמונה במרץ יחול יום האישה הבינלאומי וחשבנו שזו הזדמנות טובה לשוחח עם אחת משלנו, יפעת מן, שהקימה חברה מצליחה להוראת אנגלית עסקית.
פגשנו אותה במשרדה ושמענו ממנה על הדרך שעשתה, על הנעורים והלימודים בארה"ב, על ההתפתחות המקצועית והאישית, על המשמעות שיש למשפחה בכל התמונה ועל החוויות שבנו ועיצבו אותה.
יפעת מן, בת 52, מגדלת בלכיש את בנה מתן בן ה-15.5, חיה עם בן זוגה שחר על הקו שבין לכיש לתימורים.
יפעת, ספרי לנו על העסק ואיך הוא קם
את TriEnglish הקמתי בשנת 1999 כשחזרתי מארה"ב עם תואר בתקשורת ופסיכולוגיה והייתי לקראת סיום תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. רציתי איכשהו לשלב תקשורת, אנגלית ומנהל עסקים ולפתוח עסק עצמאי עד שאגיע לגיל 30. אמרתי לעצמי שאפתח עסק ללימוד אנגלית עסקית. אפילו לא ידעתי מה זה, אבל זה נשמע לי תמהיל טוב של כל המיומנויות שרכשתי וזה מה שעשיתי.
מה שאנחנו עושים זה לאמן וללמד אנשי עסקים ועובדים בארגונים איך לתקשר באנגלית למטרות עבודה ועסקים, כדי שהם יוכלו לעשות עסקים בחו"ל, ולא ירגישו מוגבלים או חסומים באיזשהו אופן בגלל פערי שפה ותרבות.
בחברה שלנו יש כ-15-20 מורים, שאנחנו קוראים להם מאמני שפה, והם פרוסים ברחבי הארץ, מה שמאפשר לנו להגיע לכל מקום בו נמצאים לקוחותינו. בכל זמן נתון יש לנו בין 50 ל-70 קורסים. יש לקוחות גדולים שרוצים להכשיר את המנהלים והעובדים שלהם ומתנהלים אצלם כמה קורסים קבוצתיים במקביל ויש חברות שאצלם רץ כל הזמן קורס, נגמר אחד ומתחיל הבא.
הלקוחות הם כאלה שעובדים עם חו"ל, חברות גלובליות או אנשי עסקים שרוצים להתקדם לשלב הבא ולצאת לשווקים בחו"ל. הרבה לקוחות פונים אלינו כי כבר יש להם משהו עסק או מיזם בקנה והם מרגישים את הפער של השפה שעוצר או מעכב אותם. חלק קטן מתכננים את זה מראש ומגיעים אלינו כדי להכשיר את עצמם ואת ההנהלה שלהם עוד לפני שהם מתחילים עבודה חדשה או מיזמים בחו"ל.
בין הלקוחות שלנו כרגע יש את אינטל (בעיקר בירושלים ובחיפה), רפאל, מוביל איי, יש את הזרע ג'נטיקס שהם לקוח מאוד ותיק שלנו, דלתא-גליל, שפיר הנדסה, קסלמן וקסלמן רו"ח, מקס-סטוק, הוט, סלקום, קבוצת קרסו ועוד חברות, ארגונים ואנשי עסקים מכל הארץ.
מה חשבת שתעשי כשתהיי גדולה, בתור ילדה?
בילדות רציתי להיות ספורטאית או רקדנית אבל החיים התגלגלו אחרת ונסענו לחו"ל כשהייתי בת 14, אז זה די טרף את הקלפים. בתיכון, אפילו קצת לפני, ממש התאהבתי בצילום ולמדתי את זה גם בהמשך באוניברסיטה בארה"ב. ספורט וצילום נשארו אהבות מאוד גדולות שלי אבל יותר כתחביבים ואני שמחה שאלו נשארים התחביבים שלי והעסק הוא העסק. אני מנהלת את העסק הזה יותר מ-20 שנה, וברור לי שהקמתי אותו על בסיס כל מיני דברים שאני אוהבת לעשות וחוזקות שלי, ולמרות כל החסרונות, הקשיים והמשברים שהיו במהלך הדרך, והיו, אני עדיין כאן.
יכולה לפרט על התקופה בארה"ב ואיך זה השפיע עליך?
חיינו 4 שנים בבולטימור, ארה"ב. למדתי שם מכיתה ט' עד יב'. זו היתה חוויה לא פשוטה בכלל, בלשון המעטה. כשהגעתי לשם ידעתי אנגלית של ישראלים בגיל 14, זה היה מאוד בסיסי, לא הכרתי אף אחד, זה היה בית ספר ציבורי, שלמדה בו רק עוד ישראלית אחת, שהיתה שנה מעלי והייתי מאוד בודדה. אני זוכרת שאיחרתי ביום הראשון ללימודים ונשארתי לשבת לבדי בפינה בכיתה וזה היה המקום הקבוע שלי במהלך כל השנה וזה היה מאוד קשה. שנתיים בכלל לא דיברתי. בקושי פתחתי את הפה. לאט לאט מצאתי כמה חברים שעד היום אנחנו בסוג של קשר, בפייסבוק ובאינסטגרם. אז היה קשה אבל הזרע של השפה והרגישות לשוני תרבותי נזרע שם וגם הזרע של להיות מאוד רגישה לאנשים שיש להם צרכים שונים ויש להם רמות שונות וקשיים שונים שמעכבים אותם או שגורמים להם אי נוחות. חזרתי לארץ בגיל 18, התגייסתי והשתחררתי, אבל ידעתי שאחזור לארה"ב לתואר ראשון. זו היתה ידיעה כזאת, שהפתיעה אותי כי התיכון היה חוויה מורכבת. אחרי שנסעתי חזרה לבדי לארה"ב ללמוד תואר ראשון בתקשורת ובפסיכולוגיה, באוניברסיטת מונטקלייר בניו ג'רזי, אז כבר היה נהדר מההתחלה. האנגלית חזרה אלי כי מאוד השקעתי בתיכון ונהניתי מהדיווידנדים של ההשקעה שלי. מאוד אהבתי את מה שלמדתי וכולם סביבי היו מסבירי פנים. נכנסתי מיד לארגון של תלמידים בינלאומיים, וזה היה כיף גדול. היה פרגון, האמריקאים מאוד אוהבים אנשים מארצות אחרות והם מאוד מסתקרנים ומעריכים זרים שיודעים אנגלית כי הם למשל מתקשים עם הספרדית והצרפתית שהם לומדים.
את יכולה לחזור לנקודת הזמן שבה החלטת להקים עסק עצמאי? האם הרגשת שאת עושה צעד אמיץ? מה נתן לך את הביטחון להקים עסק עצמאי בגיל צעיר?
אני חושבת שבשלב ההוא הגעתי לאיזה צומת בחיים. עבדתי בכל מיני עבודות אבל לא מצאתי את עצמי, את הייעוד שלי. עבדתי כעוזרת למנהל האומנותי בתיאטרון החאן, וכמתאמת הפקה בסדרת הטלויזיה "הפוך". עוד קודם לימדתי כמה שנים טובות ב"קידום" אנגלית לבגרות ולמדתי המון על איך ללמד ומה ללמד ועל הקשיים והאתגרים של הישראלים והצלחתי בזה. ואז כשהתחלתי תואר שני, למדתי על עסקים וחשבונאות ועל מימון ועל כל מיני נושאים רלוונטיים למנהל עסקים ובנוסף היו לי את האנגלית וכישורי התקשורת שלמדתי בתואר הראשון בארה"ב ופשוט זה הרגיש לי שזה יכול להתחבר ואני יכולה לתת משהו ייחודי מעצמי. חשבתי שיש צורך בארץ להעלות את רמת התקשורת באנגלית. אבל האמת שהרבה מזה זה גם תמימות של תחילת הדרך שזה מה שמאפשר לפעמים לעשות החלטות, שהן לאו דווקא אמיצות, אבל הן מתפרשות כאמיצות. פשוט אמרתי לעצמי שיש לי את כל הכלים: אני צעירה, יש לי את כל המיומנויות, אז יאללה אני הולכת על זה, נעשה ונראה איך זה. די מהר השגתי את הלקוח העסקי הראשון ומשם התגלגלתי. בהתחלה זה היה מדירה קטנטונת בבאר שבע, כי בסך הכל הייתי צריכה מחשב והייתי יוצאת ומלמדת. עם הזמן זה גדל והקמתי אתר באינטרנט, כך שיכולתי להתחרות גם בחברות גדולות. לאט לאט בנינו מוניטין חזק וטוב וצברנו עוד ועוד לקוחות, ביניהם ארגונים גדולים, והרבה מהם חזרו פעם אחר פעם ועדיין חוזרים.
ספרי על האתגרים בדרך והאם את חושבת שהיית צריכה להתמודד עם אתגרים נוספים בגלל היותך אישה צעירה?
האתגר העיקרי הוא הפרנסה. כשאתה מתחיל עסק חדש זה כמו להגיע למקום חדש לגמרי, אתה לא קיים. אתה צריך להתחיל לצאת החוצה ואז עוד האינטרנט לא היה ממש מפותח, אז היה צריך לכתוב וליזום, לצאת לפגישות בכל הארץ ולהיות עם המון ביטחון ולא להאט גם כשאומרים לך "לא" ולהמשיך הלאה. כעצמאי אתה כל הזמן צריך לייצר לעצמך את ההכנסה לחודש הבא. אתה אף פעם לא יכול לנוח על זרי הדפנה. זה לא לוקסוס שקיים לעצמאים.
עצם היותי אישה אני חושבת רק נתן לי יתרונות בתחום שלי. תמיד הרגשתי שאני יכולה ללמד גברים ונשים ולהתחבב וליצור מערכות יחסים טובות של אמון. זה פתח דלתות ואיפשר לאנשים להרגיש בנוח וללמוד בחופשיות. אבל חשוב לציין שזה מקל אולי ב-5 דקות הראשונות. תכונת ה-"חביבות", למי שרוצה לפתוח עסק, זה טוב אבל זה חייב לבוא עם המון מקצועיות וידע ועדכניות וערך מוסף שנותנים ללקוח. אני מרגישה המון אחריות בלקחת כסף מאנשים, אני חייבת לדעת שהם חוזרים למשרד כבר אחרי השיעור הראשון ויודעים קצת יותר טוב איך לכתוב נכון מייל, איך להיות יותר מנומסים, איך להיות יותר סובלניים, מה לא לעשות, מה כן לעשות, שיבינו יותר ויקבלו כלים פרקטיים. זה מאוד חשוב.
זה מאוד מרשים שבבית אחד צמחו שני עסקים מצליחים, שלך ושל נמרוד אחיך (בעלים של חברת "כמהזה"). האם זה משהו שדחפו לכיוונו בבית?
חיינו בבית שמאוד מעריך לימודים אקדמיים ובית שנתן הכול בשביל שנצליח ומאוד תמך והאמין ועדיין מאמין בנו. אני יודעת שהיו הרבה צמתים ומשברים, והיו גם מקרים שממש פחדתי מדברים שקרו בעסק ותמיד המשפחה התייצבה, תמכה ועזרה. רציתי ללמוד בחו"ל אז היתה תמיכה מלאה, גם כספית וגם רגשית. אני חושבת שגם נמרוד גדל באווירה כזו וגם הוא התגלגל לזה, זה לא משהו שתכננו מראש, החיים לקחו אותנו ופתאום זה קרה, זה פשוט התחבר.
ספרי על הבחירה שלך ושל נמרוד להתמקם פה בלכיש, על זה שאתם חולקים משרד, ושאתם מוקפים במשפחה וחיים ביחד.
יש פה כל כך הרבה תמיכה ומצד שני המון כיבוד של פרטיות, לכל אחד יש את המקום שלו וכשרוצים נפגשים. יש פה איזושהי הרמוניה שאני מתה עליה. בנוסף לזה תמיד רציתי, וכך היה גם כשלמדתי ועבדתי בארה"ב, לגור ליד מקום העבודה. אני לא אוהבת לנהוג ואני לא אוהבת לצאת לכבישים, זה מפחיד אותי. אז אני היום גרה 50 מטר מהעסק. לא רציתי שהוא יהיה ממש בתוך הבית, רציתי שהוא יהיה בחוץ, אז שוב המשפחה תמכה וההורים נתנו קרוון אז זה נורא קל ונח ונעים ועם השנים זה רק הולך ונהיה יותר כיף.
דבר שני, נמרוד, שפתח עסק אחרי, אחרי כמה שנים טובות, הוא מוכשר ויש לי הערצה גדולה אליו ולחכמה שלו ולטוב לב שלו, אבל יכול להיות שהוא ראה אותי וראה שזה אפשרי וככה זה שימש לו איזה מודל, לא יודעת, את זה צריך לשאול אותו. אבל זה שהוא במשרד, זה כמו שיש לי מנחה צמוד ויועץ עסקי מהטובים ביותר – אני מרימה את הראש, שואלת שאלה ומקבלת תשובה הכי חכמה וטובה שיש. גם ממנו, גם מיריב אח שלי, גם מאבא שלי, גם מאמא שלי, זה מדהים שיש פה מאגר של מוחות חכמים שאני מאוד מעריכה ושאין להם אינטרס ושרק רוצים לעזור ולתמוך ובאמת זה סוד ההצלחה מבחינתי. אני מתייעצת הרבה ושואלת ובסוף מחליטה את ההחלטות שלי אבל אילולא הם, לבטח הייתי עושה טעויות פטאליות.
אני גם מאוד אוהבת את המושב ומודה על כך שאני גרה כאן מדי יום. כשאני נוסעת מחוץ למושב וחוזרת, זו הרגשה טובה לחזור למקום שגדלתי בו, למחוז ילדותי. אני מאוהבת בסביבה הכפרית והיפהפייה שלנו. בן זוגי שחר ואני מטיילים ומצלמים בטבע שמקיף אותנו, זו פשוט ברכה ומתנה ענקית.
מה את ממליצה ליזמים ויזמיות צעירים בתחילת הדרך?
קודם כל לבנות את עצמך מבחינה מקצועית, זה מאוד חשוב שיהיה בסיס מוצק של ידע וניסיון בכל תחום שבוחרים. גם כשמתחילים לנוע מאוד חשוב כל הזמן להתפתח מבחינה מקצועית ולחבור לאנשים הנכונים, אנשים שטוב לעבוד איתם, אנשים שנעים לעבוד איתם, כולל ספקים ולקוחות. צריך להיות עם הרבה סבלנות, לקחת נשימה ארוכה כי לפתח עסק עצמאי מאפס זה לקחת בחשבון שלפחות בשנתיים הראשונות אין רווחים, צריך לבנות ולפתח אותו ולעיתים צריך גם השקעה כספית, אז צריך איזשהו גב כלכלי או סידור כלשהו שמאפשר לא להוציא הרבה כסף, כמו לגור ליד ההורים וכו'. זה מאוד מקל. רצוי לא לרוץ ולפתוח משרדים או לעשות השקעות גדולות, לקחת את זה one step at a time וברגע שיש הכנסות אז ניתן להמשיך ולהשקיע. אבל להיות דבקים במשימה. ברמה הרגשית לוודא שיש קבוצת תמיכה שתרים אותך כשאתה בדאון, שתעזור לך כשתעשה טעות, בין אם זה בני זוג או חברים טובים או משפחה, כי יש הרבה צמתים בדרך שיכולים להיות מאוד קשים, אז חשוב להשקיע בקבוצת תמיכה.
איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
הייתי שמחה שהעסק יתפתח ויעבוד בכל העולם ושאנחנו נהיה יותר ויותר ייחודיים במה שאנחנו נותנים, כי יש הרבה מתחרים. אני הייתי שמחה לקחת צעד אחורה ושהחברה תתנהל קצת יותר בעצמה. אני אהיה יותר בתחום השיווקי, בפיתוח עסקי, מה שבעצם קורה כבר עכשיו כי יש לי מנהלת מקצועית שעושה עבודה מדהימה ומנהלת משרד שהיא מאוד עצמאית וזה כיף. מבחינה אישית הייתי רוצה יותר להגיע לנחלה, אולי לבנות בית ולהשכיר אותו ולטייל בחו"ל עם שחר, בן זוגי. החלום שלי זה לנהל את העסק מגואה! היום צריך רק לפטופ ואינטרנט ואפשר לנהל ולהיות בקשר עם כל הצוות מגואה, מניו יורק, מקליפורניה או מתאילנד. זה החלום שלי. להנות. היו הרבה שנים ששילמתי מחיר גבוה ועכשיו אני מאוד רוצה להנות יותר מהחיים.
אפשר ללמוד אנגלית במשרד תוך משחקי תפקידים, או בקפיטריה המיועדת לכך. לימוד שפות, במיוחד אנגלית עסקית, מעולם לא היה עניין אישי כל כך, הנתון להתאמה לפי צורכי הלקוח
09/10/2005 13:48 מאת: אורלי פלג
הישראלים לא מרוצים מרמת האנגלית שלהם, וכמחציתם שואפים לשפרה, כך עולה מסקר שערך מכון המחקר "מידע שיווקי"…
בשוק התוסס, הקורסים, החוגים והשיעורים הפרטיים הם רק אופציה אחת מתוך מגוון שיטות לימוד שהתפתחו בשנים האחרונות: לימודים בבתי ספר בינלאומיים, קורסים אצלך במשרד, והטרנד החדש, לימוד באמצעות האינטרנט.
…חברת TriEnglish מפעילה קורסים לאנגלית לאנשי עסקים במשרדי הלקוחות, באווירה עסקית אותנטית. לדברי המנהלת המקצועית של החברה, יפעת מן, המורים הפרוסים ברחבי הארץ הם בעלי נסיון עסקי והכשרה מקצועית ללימוד אנגלית עסקית.
TriEnglish מפעילה קורסים כלליים באנגלית, וקורסי אנגלית עסקית המיועדים לבעלי משרות בכירות הזקוקים לשיפור שליטתם בשפה לצורך מגעים עסקיים. שיטת הלימוד לא פורמאלית, המורה מאמן את התלמידים במשחקי תפקידים וסימולציה, באווירה נינוחה ומאתגרת, תוך התאמת הקורס ספציפית ללקוח.
רוב השיעורים שעורכת החברה הם שיעורים פרטניים, אולם לעיתים מזמין הלקוח שיעורים לקבוצות הומוגניות של בין 3-12 תלמידים.
תכניות לימוד מיוחדות לאנשי עסקים:
- קורס אנגלית עסקית אישי או קבוצתי
- סדרת סדנאות בנושאים מוגדרים, כמו מיומנות חברתית בפגישה עסקית, פרזנטציות ותכתובת עסקית.
- משך הקורס נקבע לפי צורכי הלקוח: לרוב כ- 10 מפגשים מרוכזים באורך של 2-3 שעות אקדמיות, פעם או פעמיים בשבוע; או ב-5-7 סדנאות במשך כחודש.
רגישות ומודעות בין-תרבותית כיתרון עסקי
רגישות ומודעות בין-תרבותית כיתרון עסקי
אנשי עסקים רבים טוענים ש- "עסקים זה עסקים" וישנו קוד התנהגות עסקי זהה או מאוד דומה ברחבי העולם. מהידע שצברתי ומניסיוני האישי לאחר מגורים ועבודה במהלך שמונה שנים בארה"ב, אני מסבירה שהבדלים בין-תרבותיים הם נושא משמעותי, רגיש ונוכח בכל התקשרות עסקית גלובאלית. זהו תחום ידע בפני עצמו, שהיכרות עימו מסייעת לנו לתקשר היטב בזירת העסקית הגלובאלית, בה לעיתים לכל מילה יש משמעות מכרעת.
תקשורת בין-תרבותית כמנוף להצלחה בעסקים
מסע פרסום ארצי של מכללת אחוה בהשתתפות מנכ"לית TriEnglish
יפעת מן, מנכ"ל TriEnglish אנגלית עסקית, בוגרת מצטיינת של מסלול תעודת הוראה באנגלית של המכללה האקדמית לחינוך אחוה, הוזמנה להשתתף במסע פרסום של המכללה ונהנתה מכל רגע!
שלטי חוצות של מכללת אחוה בהשתתפות מנכ"לית TriEnglish
במסגרת מסע פרסום של המכללה האקדמית אחוה, הוזמנה יפעת מן, מנכ"ל TriEnglish אנגלית עסקית, בוגרת מצטיינת של מסלול תעודת הוראה באנגלית של המכללה האקדמית לחינוך אחוה, להשתתף ולהצטלם לשלטי חוצות שנפרסו מתל אביב לבאר-שבע. בתמונה: שלט חוצות בכניסה לבאר-שבע, שגרם לנו להסמיק ולחייך מאוזן לאוזן 🙂